גמרא
פירוש
אכֹּל קָלָא דְּבָתַר נִשּׂוּאִין לָא חָיְישִׁינַן מַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וַאֲתַאי לְבֵי דִינָא וּשְׁרֵינַן כְּקָלָא דְּקַמֵּי נִשּׂוּאִין דָּמֵי וְתִיתְּסַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:כ׳
רמב״ם הלכות גירושין י׳:כ״ג
טור אבן העזר מ״ו:ח׳
טור אבן העזר קנ״ו:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ו:ה׳
רמב״ם הלכות גירושין י׳:כ״ג
טור אבן העזר מ״ו:ח׳
טור אבן העזר קנ״ו:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר מ״ו:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ו:ה׳
ח רמב״ם הלכות יבום וחליצה ג׳:י״ט
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״ג
טור אבן העזר קנ״ט:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ט:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״ג
טור אבן העזר קנ״ט:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ט:ב׳
ט רמב״ם הלכות יבום וחליצה ג׳:י״ט
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״ג
טור אבן העזר י״ז:נ״ז
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:נ״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״ג
טור אבן העזר י״ז:נ״ז
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:נ״ז
מתניתין נשאת ע״פ ב״ד תצא ופטורה מן הקרבן שלא ע״פ ב״ד תצא וחייבין בקרבן, יפה כחה של ב״ד שפטורה מן הקרבן, הורהו ב״ד לישא והלכה וקלקלה חייבת שלא התירוה אלא להנשא, פי׳ אם נשאת עפ״י ב״ד פטורה מן הקרבן דיחיד שעשה בהוראות ב״ד פטור, אבל בב׳ עדים שלא עפ״י ב״ד חייבת בקרבן דשוגג הוא ואין זה אונס להפטר מן הקרבן דאיבעי׳ לי׳ לאמתוני ולמידק, מאי קלקלה, ר״א אומר זינתה, ר״י אומר כגון אלמנה לכ״ג גו״ח לכ״ה מ״ד זינתה כ״ש הני, ומ״ד הני, הני אין אבל זינתה לא מ״ט אמרה אתון הוא דשויתין נפשאי פנויה. תניא כוותי׳ דר״י הורוה ב״ד להנשא וקלקלה כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט חייבין בקרבן: מתניתין האשה שהלך בעלה ובנה למד״ה באו ואמרו לה מת בעלה ואח״כ מת בנך ונשאת ואח״כ באו ואמרו לה חילוף הי׳ הדברים תצא והולד ראשון ואחרון ממזר, א״ל מת בנך ואח״כ א״ל חילוף הדברים תצא מזה ומזה והולד ראשון ואחרון ממזר. א״ל מת בעלך ונשאת ואח״כ א״ל קיים הי׳ ומת תצא והולד ראשון ממזר ואחרון אינו ממזר. א״ל מת בעלך ונתקדשה ואח״כ בא בעלה מותרת לחזור לו ואע״פ שנתן לה אחרון גט לא פסלה מן הכהונה וזה מדרש דרש ראב״ע ואשה גרושה מאישה ולא מאיש שאינו אשה. פ׳ כשא״ל מת בעלך ואח״כ מת בנך ונשאת נמצא שנשאת לשוק באיסור כשא״ל חילוף הי׳ הדברים הלכך תצא והולד ממזר. והאי דקתני ראשון ואחרון אמרי׳ בגמ׳ מאי ראשון ומאי אחרון אילימא ראשון דלפני שמיעה ואחרון דלאחר שמיעה ליתני והולד ממזר. פי׳ שאין שום שינוי בין קמי שמיעה בין אחר שמיעה יבמה לשוק היא ומהדר משים דקבעי למיתני סופא כשא״ל מת בעלך ונשאת ואח״כ א״ל קיים הי׳ ומת הולד ראשון ממזר והאחרון אינו ממזר תני נמי רישא ראשון ואחרון וה״ה דמציעתא נמי תני ראשון ואחרון ממזר משום סיפא, וקשה לי אמאי דתנינן לעיל הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת לאחר ונמצאת זו איילנות תצא מזומ״ז וכל הדרכים האלו בה כל העריות שאמרו צרותיהן מותרת הלכו הצרות האלו ונישאו לאחרים ונמצאו אלו איילנות תצא מזומ״ז וכל הדרכים האלו בה. והכא לא תנן תצא מזה ומזה דמשמע תצא מזה של שוק שנשאת לו אלב ליבמה שרי ואל תנן תתצא מזה ומזה לאסרה גם על יבמה. ועל הבלבי לומר דלעולם הכא שרא ליבם והתם בגיטין דאסרי לה ליבם לא משום איסורא דעבדא ואינסבא לזר אלא משום דיבם האי לצרתה וגזרי׳ שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית א׳ מתיבמות וסיפא נמי שמא יאמרו צרת ערוה מתיבמות שמשעת נפילה נראית כצרת ערוה ולא נודע שהיא איילנות אבל לעולם יבמה שנשאת לשוק לא קנסינן לה לאוסרה על היבם, באל לא יתכן דבר זה דמוקמי׳ למיתני׳ כר״ע, ור״ע הי׳ עושה ח״ל כעריות מ״ש יבמה לשוק מא״א לרבנן תצא מזומ״ז, א״ו לר״ע תצא מזומ״ז ואסורה ליבם כדתנן בגיטין. וטעמא דמילתא משום איסורא דעבדא ואינסבא לזר, והכא אמאי לא תנן תמזוימ״ז משום סיפא דתני א״ל מת בנך ואח״כ מת בעלך ונתיבמה ואח״ כא״ל חילוף הדברים תצא ואין לומר שם תצא מזומ״ז שהרי הבעל מת ואין כאן אלא יבם בלחוד, וכן נמי סיפא דסיפא מ״ה תני רישא תצא ולא תני תמזו״ז אבל לעולם תצא מזה ומזה כדתנן בגיטין. א״ל מת בעלך ונשאת וכו׳ פי׳ אע״פ שבאונס בעלה זה השני ואינו מן הדין להיאסר עליו עולמית דהיכא אמרינן אסורה לבועל היכא דהיא אסור לבעל מדאורייתא והכא דבזנות בא עלי׳ זה מותרת לבעלה דהאי אנוסה אפ״ה כיון דמדרבנן אסורה לבעלה מזנות כזה כדתנן לעיל תצא מזה ומזה ה״נ אסרוה רבנן על הבעל עולמית בזנות כזה, והלכך אע״פ שנתברר שמת בעלה חייב להוציאה, וה״נ תניא בתוס׳ דיבמות בפ׳ שופטים. א״ל מת בעלך ונשיאת ואח״כ א״ל קיים הי׳ ומת יוציא בגט וכל וולדות שנולדו בחיי בעלה ממזרים, לאחר מיתת בעלה כשרים, ואע״פ שהחמירו חכמים להוציאה בגט ממנו לא החמירו בולד לעשותו ממזר אלא אמרו הולד האחרון כשר. ואי קשיא מ״ש גבי בעלה הראשון דאחמור רבנן ואמרו הולד ממזר והכא לא אחמור והלא הבועל והבעל שוין באיסור זנות ואיסורן אינו אלא מדרבנן ולמה חלקו ביניהן, י״ל היכא דבועל ובעל קיימים והולד דבועל הוי ממזר דאורייתא גזרו רבנן בולד דבעל נמי ועשהו ממזר, אבל הכא דלא קאי אלא בועל ואין איסורו אלא מדרבנן לא גזרו בולד דבועל דומיא דשני׳ שגזרו להוציאה ולא גזרו בולד דתנן והולד כשר וכופין אותו להוציא, וי״ל שגם כל אלו הדרכים נוהגים בה: ת״ר זו דברי ר״ע דאמר אין קדושין תופסין בח״ל אלב ח״א אין ממזר מיבמה לשוק, פי׳ הא ברייתא פליג על ההיא ברייתא דאתיין לעיל בפ׳ החולץ הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה ועל היבמה שאי הולד ממזר, והך תנא ס״ל דל״ל מתני׳ דיש ממזר מיבמה. א״נ י״ל אית לי׳ מתני׳ מיהו ס״ל דלעולם אין ממזר מיבמה וטעמא משם דקנסא קנסוה רבנן כי היכי דתידוק שפיר והיא טעמא אית לן למיתב לאביי דאמרי׳ בפ׳ החולץ הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוט הועל היבמה שאין הולד ממזר ואלו במתני׳ תנן והולד ממזר מזומ״ז אל אס״ל אביי אע״ג דאין ממזר מסוטה אפ״ה קנסה קנסו בה רבנן כי היכי דתידוק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush